מפעלי מיחזור בישראל

בישראל יש מספר חקיקות הקשורות לנושאי מיחזור, החל מהחוק הוותיק לשמירה על ניקיון משנת 1984, שאוסר על השלכה של פסולת ברבים ומביא תקנות לאתרי פסולת המחייבות את הרשויות המקומיות, וכן הקצאה של קרן לשמירת הניקיון העוסקת גם בנושאי מיחזור של פסולת.

החוק תוקן בשנת 2000 והגיע לנוסח סופי בשנת 2007, עם היטלים על השלכה של פסולת מוצקה, במטרה לעודד יצרני פסולת לפנות לאפיקים של מחזור, תוך מתן עדיפות להליכי טיפול של מיחזור והשבה.

לכך התווסף בשנת 1993 חוק איסוף ופינוי פסולת ומיחזור, הנותן הסמכה לרשות מקומית ליצור בתחומה הסדרים נאותים עבור איסוף של פסולת לצורכי מיחזור. בשנת 1998 הצטרף חוק של המשרד להגנת הסביבה שמחייב רשויות מקומיות להקטין באופן הדרגתי את השלכתה של פסולת לטובת מיחזורה.

מעבר לכך, במרוצת השנים נקבעו חוקי מיחזור עבור השלכה של סוגים ספציפיים של פסולת,  לרבות חוק חומרים מסוכנים משנת 1993, חוק פקדון על מכלי משקה משנת 1999, סילוק ומיחזור של צמיגים משנת 2007, חוק טיפול באריזות משנת 2011, חוק טיפול סביבתי בסוללות, ציוד אלקטרוני וחשמלי שנכנס לתוקפו בשנת 2014, והחוק לצמצום שימוש בשקיות חד פעמיות משנת 2016.