חוק מיחזור אלקטרוניקה
דף הבית » חוק מיחזור אלקטרוניקה
בחודש מרץ 2014 נכנס לתוקף חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני. המטרות של חוק מיחזור אלקטרוניקה הן לעודד שימוש חוזר בציוד אלקטרוני ומיחזורו, לצמצם את כמות הפסולת האלקטרונית ולמנוע הטמנתה, ולהקטין את ההשפעות השליליות על הסביבה.
חובת המיחזור על ידי חברות ועסקים
הצורך לתקן תקנות בכל הקשור לפסולת אלקטרונית, נוצר כאשר פסולת זו החלה לגדול באופן ניכר. למשל, בשנות השמונים של המאה העשרים קנה הציבור בארה"ב מוצרי אלקטרוניקה במשקל של חמש מאות אלף טון, בעוד שבשנות התשעים כבר צרך כמות כפולה של מיליון טון מוצרים, ואילו בשנות האלפים כמות הצריכה שולשה והגיעה למיליון וחצי טון.
נכון לשנת 2019 באסיה ייצרו עשרים וחמישה מיליארד טון של פסולת אלקטרונית, באירופה ייצרו שניים עשר מיליארד טון, ובאמריקה כשלושה עשר מיליארד טון של פסולת. כמו כן, על לפי הדוח מאותה שנה, רק כשבעה עשר אחוז מהפסולת נאספו לצורכי מחזור. הערכה היא כי בישראל מייצרים בשנה כמאה חמישים טון של פסולת אלקטרונית, עם גדילה משמעותית באחוזים לעומת סוגים אחרים של פסולת מוצקה.
מגמה זו הובילה לכך שכבר באמצע שנות התשעים החלו להפעיל חוקים ותקנות בנושא פסולת אלקטרונית, בעיקר ביבשת אירופה, כאשר שוויץ הייתה הראשונה לפעול בנושא. לאחר מכן, מודל טיפול ומחזור פסולת אלקטרונית הפך לשם דבר ואומץ על ידי מדינות רבות, כך שכיום יש יכולת לאסוף כשמונים אחוז מהפסולת האלקטרונית מהצרכנים השונים ברחבי המדינות.
בסוף שנות התשעים הצטרפה לשוויץ הולנד, ואחריה בשנות האלפים שוודיה וחלק מהמדינות בארה"ב. מאז הצטרפו לתחום זה עוד מדינות, ביניהן בשנת 2014 גם ישראל. כיום יש כבר קרוב לשמונים מדינות המטפלות בנושאי מחזור פסולת אלקטרונית וחוקקו תקנות וחוקים בנושא.
בנוסף לכך, בימינו עוקבים אחר נושא מחזור פסולת אלקטרונית גופים בינלאומיים שונים, המוציאים דוחות בנושא שכוללים גם נתונים אודות ליקויים בטיפול. מעבר לכך, כל הזמן יוצאות בעולם תקנות חדשות המנסות להתמודד עם בעיות בהליכי טיפול ומחזור פסולת אלקטרונית. למשל, בשנת 2021 נשיא ארה"ב הוציא תיקון לחוק המטיל על ניצבות הסחר הפדרלית את האחריות לאכיפת נושאי מחזור של פסולת אלקטרונית. באותה שנה, בצרפת פותח מדד מיוחד המקדם מוצרים אלקטרונים שקל לתקן אותם ולהחזירם לשימוש.
חוק מיחזור פסולת אלקטרונית בישראל
חוק מיחזור פסולת אלקטרונית לטיפול בפסולת אלקטרונית קובע הסדרים לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות ובמצברים, בין היתר, באמצעות הטלת אחריות מורחבת על יצרנים ויבואנים למחזר פסולת ציוד וסוללות בהתאם ליעדים הקבועים בחוק.
כמו כן, על פי חוק המיחזור חובות היצרנים והיבואנים מיושמות באמצעות גופי יישום מוכרים (תאגידי מיחזור) שפועלים במימונם על מנת לקיים חובותיהם ולעמוד ביעדי המיחזור שקבע החוק. בנוסף, חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות קובע סטנדרטים לפינוי וטיפול בפסולת האלקטרונית במתקני המיון והמיחזור כמו גם באשר לאופני הדיווח והתיעוד.
תכליתו של חוק מיחזור זה הינו להסדיר את איסוף הפסולת האלקטרונית ומיחזורה במגזר העסקי וכן לסייע במימון הטיפול הסביבתי בפסולת חשמלית וסוללות שהינם בעלי ערך מיחזורי שלילי (דוגמת מסכים וסוללות).
החוק נועד להסדיר את נושא הטיפול פסולת אלקטרונית, מצברים וסוללות, במטרה להקטין השפעה שלילית של פסולת זו על הסביבה והבריאות. ההסדרה שמה דגש מיוחד על נושאי מחזור. החוק שאב השראה ממודלים קיימים באירופה, עם הטלת אחריות על הטיפול בנושא על כתפי יבואנים, יצרנים, משווקים ועסקים שמחזיקים בפסולת זו.
למשל, יצרנים ויבואנים חייבים ליצור קשר עם גוף מורשה שאת פעילותו עליהם לממן, לצד דיווח אודות כמויות של פסולת ועמידה ביעדי מחזור נדרשים, הנמדדים ביחס ישיר למוצרים שהם מכרו בארץ. כמו כן, מי שמשווק מוצרי אלקטרוניקה מחויב לאסוף מוצרים ישנים מביתם של הלקוחות בעת מסירה של מוצר חדש. בנוסף, מי שמוכר סוללות נדרש לאפשר קליטה של סוללות ישנות גם אם לא נקנו ממנו. כל זאת לצד חובת היקשרות עם גורם מורשה לטיפול בפסולת אלקטרונית ודיווח למשרד להגנת הסביבה. מעבר לכך, בעלי עסקים שמחזיקים בפסולת אלקטרונית מחויבים בחוק ליצור קשר עם גורם מורשה לשם העברת פסולת זו אליו.
חובת המיחזור על ידי חברות ועסקים
במהלך שנת 2014 נכנס לתוקפו בישראל חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני, המחייב את כלל העוסקים (חברות וארגונים) למחזר את הפסולת האלקטרונית שברשותם בהתאם להוראות החוק ודרישותיו, על מנת להימנע מעיצומים כספיים ואישומים פליליים
כך, על פי הוראת סעיף 34 לחוק: כל עסק ותאגיד עסקי המחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינו מהמגזר הביתי ( "מחזיק" כהגדרת החוק) מחויב להתקשר עם גוף יישום או מי מטעמו בחוזה התקשרות ולהעביר לו את פסולת הציוד והסוללות שברשותו לצורך מיחזור סביבתי נאות בהתאם לחוק.
אי קיום הוראות החוק עלול להביא לעיצומים כספיים ואישומים פליליים.