וק פסולת אלקטרונית נחקק כאמור בכדי לצמצם את הנזק שעלולה לגרום פסולת כזו לסביבה. כיאה למדינה מפותחת, כמות הפסולת האלקטרונית הולכת וגדלה משנה לשנה, וכבר כיום יש מעל 150 טון מכשירים המוגדרים כפסולת אלקטרונית.

כמות כזו מצדיקה את המהלך של חקיקת חוק פסולת אלקטרונית, כדי להפוך חלק נכבד מהחומרים הללו למשאבים לשימוש חוזר, במקום להפנותם לאתרי פסולת והפיכתם למטרד.

מיחזור פסולת אלקטרונית כיום זה דבר הכרחי. פסולת אלקטרונית מורכבת מכ – 50% ברזל, כ- 20% פלסטיק, 10% מתכות שונות ויש בה עוד מספר מרכיבים, בין היתר מספר אחוזים של מעגלים מודפסים.

יש סוגי פסולת, כמו נייר או זכוכית למשל, שהרכבן הומוגני ולכן קל יחסית למחזרן. פסולת אלקטרונית מורכבת מסוגי חומרים שונים, ולכן יש לקבוע תקנות שיסדירו את נושא מחזורה, כדי למנוע מצב אשר שכיח בלא מעט מדינות בעולם השלישי, בהן מפרקים מתוך המוצר את החומר שרוצים ואת יתר החלקים זורקים או מטמינים.

חוק פסולת אלקטרונית מכיל תקנות שונות שמסדירות את אופן הפירוק והטיפול במכשירים, לצורך הוצאת הרכיבים בעלי הערך מתוכם. פעולות אלה חייבות להתבצע במקום בעל תשתית בטיחותית וסביבתית כדי למנוע זיהומים.